הגדה על שום מה?

בשביל מה כל ההגדה הזאת? כל שנה אנחנו יושבים סביב שולחן ערוך וכל מה שאנחנו באמת רוצים זה לטעום ממאכלי הפסח שכל כך התגעגענו אליהם, אבל אז אומרים לנו: חכו, צריך לקרוא את ההגדה, את כ-ל ההגדה….

קרה לכם פעם שעברתם חוויה מרגשת במיוחד וניסיתם להסביר למישהו אחר איזו חוויה מדהימה זו היתה, כמה שהתרגשתם? קשה נכון?!

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מגיעים המוני עם ישראל לירושלים – ולא אמר אדם צר לי המקום שאלין בו – היו מקריבים את הקורבנות, מביאים מנחה ומשתתפים ביום הנפלא ועמוס הטקסים ובסיומו היו אוכלים את קורבן הפסח, חבורות חבורות ואח"כ יוצאים לרחובות או עולים על הגגות ושרים את ההלל בשמחה גדולה, בוודאי חוויה שקשה לשכוח.

בימינו כשאין לנו בית מקדש, טקסים וקורבנות נותר לנו רק פינו כדי להעביר לדור הצעיר את הנס הנפלא של צאתנו ממצריים, בהגדה אנחנו בעצם מנסים להמחיש – ע"י הסיפור, המאכלים המיוחדים, כגון חרוסת ומרור והשירים המסורתיים – את כל מה עבר עלינו במצריים וכיצד הוציא אותנו הקב"ה באותות ובמופתים.

אבל מדוע זה כ"כ חשוב להעביר את המסר מדור לדור? מדוע אנו החיים כיום צריכים להרגיש כאילו אנו שיצאנו זה עתה ממצריים?

תגידו, שמעתם פעם את הסיפור איך נולדתם? כמה זמן ארכו הצירים, מה עשתה המיילדת, מה אמר הרופא, מי בא לבקר וכד'? בוודאי כל אחד שמע על כך מהוריו כיוון שהיום הזה היה מיוחד ביותר בשבילם וכמובן גם בשביל הרך הנולד.

עכשיו תארו לעצמכם שלא ילד אחד נולד באותו יום ובאותה שעה אלא כמה מיליונים ושהלידה לא הייתה לידה רגילה אלא רצופה בכל כך הרבה ניסים שכמותם לא נשמע עד אז ולא ישמע עוד לעולם!

ככה בדיוק זה היה, כמו שכתוב בפסוק שתמיד מרגש אותי-

כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּמַיִם וְעַד-קְצֵה הַשָּמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ. הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ-לֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי. אוֹ הֲנִסָּה אֱ-לֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי (שם לב-לד).

משמעות הפסוק היא כי לא רק שלא היה בפועל מעשה כזה שבו לקח הקב"ה קבוצת אנשים בסדר גודל כזה, הוציא אותם מתוך עם אחר והפך אותם לעמו שלו, אלא גם לא יהיה מי שיתיימר לספר שכך נעשה לו!

 

אכן לידה מרגשת ומיוחדת במינה עברנו עד שנהיינו לעם, מעל 3300 שנה עברו מאז ובכל שנה אנו חוזרים ומספרים על הלידה המופלאה הזו ובעיקר על כך שמכל אומות העולם הגדולות וה"יפות" בחר הקב"ה אותנו, הקטנים והנידחים, עם של עבדים קשי עורף, להיות העם שלו ולשאת לשאר העמים את הבשורה שיש אלוקים אחד ויחיד בעולם והוא בעל הכוחות כולם.

 

שנזכה עוד השנה לחגוג בירושלים הבנויה!

פוסט זה נכתב באדיבות הדר בן שבת מהאתר סילסולים – עוגות מעוצבות מבצק סוכר

טל: 057-2233518

מחשבה 1 על “הגדה על שום מה?”

כתוב/כתבי תגובה